אוניברסיטת בן גוריון בנגב הפקולטה למדעי הרוח והחברה

אוניברסיטת בן גוריון בנגב הפקולטה למדעי הרוח והחברה תחושת קוהרנטיות ותקווה כמסבירות תגובות לחץ בקרב מתבגרים החשופים לירי טילים: מצב לחץ כרוני לעומת מצב לחץ כרוני-אקוטי מחקר לשם מילוי חלקי של הדרישות לקבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה" מאת אלון אדלמן הוגש לסנאט אוניברסיטת בן גוריון בנגב כסלו תשע"ד נובמבר 30 באר שבע I

תחושת קוהרנטיות ותקווה כמסבירות תגובות לחץ בקרב מתבגרים החשופים לירי טילים: מצב לחץ כרוני לעומת מצב לחץ כרוני-אקוטי מחקר לשם מילוי חלקי של הדרישות לקבלת תואר "דוקטור לפילוסופיה" מאת אלון אדלמן הוגש לסנאט אוניברסיטת בן גוריון בנגב אישור המנחים אישור דיקן בית הספר ללימודי מחקר מתקדמים ע"ש קרייטמן כסלו תשע"ד נובמבר 30 באר שבע II

העבודה נעשתה בהדרכת: פרופ' שפרה שגיא ד"ר ארנה בראון-לבינסון התוכנית לניהול ויישוב סכסוכים הפקולטה למדעי הרוח והחברה III

הצהרת תלמיד המחקר עם הגשת עבודת הדוקטור לשיפוט אני החתום מטה מצהיר/ה בזאת: )אנא סמן(: חיברתי את חיבורי בעצמי, להוציא עזרת ההדרכה שקיבלתי מאת מנחה/ים. החומר המדעי הנכלל בעבודה זו הינו פרי מחקרי מתקופת היותי תלמיד/ת מחקר. תאריך 3.00.30 שם התלמיד/ה אדלמן אלון חתימה IV

תוכן עניינים תקציר... רשימת תרשימים ולוחות... נושא המחקר... רקע... מטרת המחקר... עמוד X-VIII עמוד XI עמוד עמוד עמוד - רקע ספרותי עמוד - עמוד - עמוד - * הגישה הסלוטוגנית... * מצבי לחץ: אבחנה בין מצב כרוני ללא אלמנט אקוטי לבין מצב כרוני-אקוטי... * תחושת קוהרנטיות... * משתנה התקווה... * סוגי חשיפה לאלימות פוליטית... * תגובות רגשיות כתוצאה מחשיפה לאירועים של אלימות פוליטית... עמוד - עמוד - עמוד - משתנים סוציו-דמוגרפיים המסבירים את תגובות הלחץ )גיל, מגדר ומצב סוציו-אקונומי(... עמוד - מודל המחקר... השערות המחקר... עמוד עמוד - שיטה עמוד עמוד - עמוד - * תיאורי המדגמים... * תהליך... * כלים...... תוצאות... עמוד מתאמים בין חשיפה ותגובות רגשיות ללחץ, בכל שנה בנפרד... מתאמים בין חשיפה והמשאבים האישיותיים, בכל שנה בנפרד... רגרסיה היררכית לניבוי תגובות הלחץ על ידי המשתנים הסוציו-דמוגרפיים, משתנה החשיפה ומשאבי ההתמודדות האישיותיים בשנת... רגרסיה היררכית לניבוי תגובות הלחץ על ידי המשתנים הסוציו-דמוגרפיים, עמוד עמוד עמוד V

משתנה החשיפה ומשאבי ההתמודדות האישיותיים בשנת... עמוד רגרסיה היררכית לניבוי תגובות הלחץ על ידי המשתנים הסוציו-דמוגרפיים, משתנה החשיפה ומשאבי ההתמודדות האישיותיים בשנת... עמוד רגרסיה היררכית לניבוי תגובות הלחץ על ידי המשתנים הסוציו-דמוגרפיים, משתנה החשיפה ומשאבי ההתמודדות האישיותיים בשנת... עמוד הסבר תרומתם של המשאבים האישיותיים, משתנה החשיפה והמשתנים הסוציו-דמוגרפיים בהסבר התגובות הרגשיות ללחץ, בהתאם לסוג מצב הלחץ- מודל המיתון... עמוד - תרומת המשאבים האישיותייים, משתנה החשיפה והמשתנים הסוציו-דמוגרפיים על התגובות הרגשיות ללחץ בשנת... עמוד - תרומת המשאבים האישיותייים, משתנה החשיפה והמשתנים הסוציו-דמוגרפיים על התגובות הרגשיות ללחץ בשנת... עמוד - תרומת המשאבים האישיותייים, משתנה החשיפה והמשתנים הסוציו-דמוגרפיים על התגובות הרגשיות ללחץ בשנת... עמוד - תרומת המשאבים האישיותייים, משתנה החשיפה והמשתנים הסוציו-דמוגרפיים עמוד על התגובות הרגשיות ללחץ בשנת... עמוד - הבדלים בין השנים השונות בכל משתני המחקר... קשר בין משתני החשיפה והמשאבים האישיותיים לבין עמוד התגובות הרגשיות ללחץ... עמוד - בדיקת הקשר בין משתני המחקר בשנת... עמוד - בדיקת הקשר בין משתני המחקר בשנת... עמוד - בדיקת הקשר בין משתני המחקר בשנת... עמוד - - בדיקת הקשר בין משתני המחקר בשנת... עמוד - קשר בין משתנים סוציו-דמוגרפיים לבין משתני החשיפה )חשיפה אובייקטיבית וחשיפה סובייקטיבית( ומשאבים אישיותיים )תחושת קוהרנטיות ותקווה(... -הבדלים מגדריים -הבדלים בקבוצות המעמד הסוציו-אקונומי קשר בין משתנים סוציו-דמוגרפיים לבין המשתנים התלויים- תגובות רגשיות ללחץ... - הבדלים מגדריים - הבדלים בקבוצות הגיל עמוד - VI

- הבדלים בקבוצות המעמד הסוציו-אקונומי דיון... עמוד 74 הבדל בתרומתם של משתנה החשיפה והמשאבים האישיותיים בהסבר התגובות הרגשיות ללחץ, בהתאם לסוג מצב הלחץ- מודל המיתון... עמוד - הבדל בין השנים ),, ו- ( במשתני המחקר )משאבים אישיותיים, משתנה החשיפה ותגובות רגשיות ללחץ(... עמוד - קשר בין משתני החשיפה והמשאבים האישיותיים לבין התגובות הרגשיות... עמוד קשר בין משתנים סוציו-דמוגרפיים )מגדר, גיל ומצב סוציו-אקונומי( למשאבים אישיותיים )תחושת קוהרנטיות ותחושת תקווה( ומשתני החשיפה )חשיפה אובייקטיבית וחשיפה סובייקטיבית( מעבר לשנים... עמוד - קשר בין משתנים סוציו-דמוגרפיים )מגדר, גיל ומצב סוציו-אקונומי( למשתנים התלויים )מצוקה פסיכולוגית, חרדה מצבית וכעס מצבי( מעבר לשנים... עמוד - מגבלות המחקר... הצעות למחקרי המשך... מסקנות והמלצות יישומיות... סיכום... עמוד - עמוד עמוד עמוד ביבליוגרפיה... עמוד - נספחים שאלוני המחקר... עמוד - VII

תקציר רקע המחקר בחן האם וכיצד משאבי התמודדות אישיותיים מסייעים להתמודדות מוצלחת ולבריאותם הנפשית של מתבגרים מתוך השוואה בין שני מצבי לחץ: מצב לחץ כרוני )ללא אלמנט אקוטי( ומצב לחץ כרוני עם אלמנט אקוטי של נפילת טילים. המחקר בחן את הקשר בין רמת חשיפה לנפילת טילים, כמו גם משתנים סוציו-דמוגרפיים )כמשתנים בלתי תלויים( לבין תגובות הלחץ: חרדה מצבית, כעס מצבי ומצוקה פסיכולוגית )משתנים תלויים(. בנוסף, בחנו את הקשרים בין משתני החשיפה ומשאבי ההתמודדות אישיותיים )תחושת קוהרנטיות ותקווה( לבין התגובות הרגשיות למצב לחץ )מצוקה פסיכולוגית, חרדה מצבית וכעס מצבי( במצבי הלחץ השונים. לבסוף, נבחן מודל של מיתון שבדק האם משאבי ההתמודדות האישיותיים ומשתנה החשיפה תורמים באופן שונה להסבר ההתמודדות בשני מצבי הלחץ השונים. המחקר הנוכחי מבחין בין מצב לחץ כרוני - ירי טילים באופן קבוע ומתמשך מרצועת עזה לעבר תושבי יישובים סביב עוטף עזה בדרום, לבין מצב לחץ כרוני עם אלמנט אקוטי - המצב במהלך מבצע עופרת יצוקה בו הגבירו באופן משמעותי את ירי הטילים מרצועת עזה לעבר יישובי עוטף עזה בדרום. המחקר הנוכחי מתבסס על הגישה הסלוטוגנית של אנטונובסקי )987 )Antonovsky,,979 לחקר לחץ. המודל הסלוטוגני מדגיש את הכוחות של הפרט להסתגלות/ התאמה מוצלחת ומנסה להסביר מדוע אנשים מצליחים לשמור על מיטביות, בריאות והתמודדות מוצלחת מול חשיפה ללחץ, מתח וקשיים ( Antonovsky,.)996 מושג מרכזי במודל הסלוטוגני הוא 'תחושת קוהרנטיות' המורכבת ממובנות, נהילות ומשמעותיות. תחושת הקוהרנטיות משקפת את יכולתו של הפרט להבין את האירועים המתרחשים בחייו; היכולת לצפות שהדרישות אשר מעמידים גורמי הלחץ ניתנות לטיפול באמצעות המשאבים העומדים לרשותו; והנטייה לראות את החיים כבעלי משמעות, אשר מספקת את הדחף המוטיבציוני להתמודד עם המציאות. משאב התמודדות נוסף אשר נבדק במחקר הנוכחי הוא תחושת התקווה. התקווה מיוחסת לתפיסה הקוגניטיבית באשר להסתברות התרחשותם של אירועים עתידיים שאנו מייחלים להם, והיא כרוכה ברגשות חיוביים. התקווה מתייחסת הן לראיית התקווה כאינטראקציה של משאלות והן למידת ההערכה כי משאלות אלה אכן יתממשו )989.)Staats, במחקר הנוכחי התייחסנו לסוגים שונים של חשיפה לאירועים שעשויים להיות מעוררי חרדה בקרב מתבגרים. חשיפה אובייקטיבית: מתייחסת לקרבה אזורית לאיום התקיפה וגם לקרבה לנזק שנגרם בעקבות הטילים במונחים של מרחק גיאוגרפי. החשיפה כוללת בתוכה פגיעה פיזית אישית, או פגיעה בקרובים )בני משפחה וחברים(. חשיפה סובייקטיבית: מעבר לחשיפה האובייקטיבית, מרכיב מכריע אשר הופך אירוע מסוים לאירוע טראומתי הנו הפרשנות האישית של האדם למידת האיום הטמון באירוע. המחקר הנוכחי בחן את התגובות הרגשיות בקרב מתבגרים שנחשפו לירי טילים במשך תקופת זמן ממושכת. המחקר המוצג מתייחס לשלושה מדדים המקובלים בספרות המחקרית כאינדיקטורים ללחץ פסיכולוגי: מצוקה פסיכולוגית, חרדה מצבית וכעס מצבי, ובוחן את רמת התגובות של המתבגרים במדדים אלו. בספרות המחקרית מתוארים מספר גורמים סוציו-דמוגרפיים כגון גיל, מגדר ורמה סוציו-אקונומית כמשתנים בעלי VIII

תרומה דיפרנציאלית על תגובות רגשיות בקרב מתבגרים במצב לחץ. משתנים סוציו-דמוגרפיים אלו )גיל, מגדר ומצב סוציו-אקונומי( נבדקו במחקר המוצג. השערות ומודל המחקר בדיקה השוואתית זו נערכה על סמך נתונים שנאספו בקרב מתבגרים המתגוררים ביישובי עוטף עזה בדרום הארץ, אשר נחשפו למצב לחץ כרוני ללא אלמנט אקוטי וכן למצב לחץ כרוני-אקוטי של נפילת טילים. מטרת המחקר היא לבדוק את משאבי ההתמודדות, תחושת קוהרנטיות ותחושת תקווה כמשתנים המסבירים תגובות רגשיות )חרדה, כעס ומצוקה פסיכולוגית( נוכח חשיפה מתמשכת לנפילת טילים. בנוסף, נבנה מודל של מיתון אשר הבחין בין מצבי הלחץ. המחקר בדק גם את המשתנים הסוציו-דמוגרפיים: מגדר, גיל ומצב סוציו- אקונומי כמסבירים פוטנציאליים של תגובות לחץ בקרב המתבגרים החשופים למצב הלחץ. אופן מפורט יותר, היו שש השערות במחקר: בהשערה הראשונה שיערנו כי יימצא הבדל בתרומתם של המשתנה החשיפה והמשאבים האישיותיים בהסבר התגובות הרגשיות ללחץ, בהתאם לסוג מצב הלחץ- מודל מיתון. בהשערה השנייה שיערנו כי יימצאו הבדלים בין השנים ),, ו- ( במשתני המחקר )משאבים אישיותיים, משתנה החשיפה ותגובות רגשיות ללחץ(. בהשערה השלישית שיערנו כי יימצאו מתאמים בין המשאבים האישיותיים )תחושת קוהרנטיות ותחושת תקווה( למשתנים התלויים )תגובות רגשיות ללחץ- מצוקה פסיכולוגית, חרדה מצבית וכעס מצבי(. בהשערה הרביעית שיערנו כי יימצאו מתאמים בין המשתני החשיפה )חשיפה אובייקטיבית וסובייקטיבית( לבין המשתנים התלויים )תגובות רגשיות ללחץ- מצוקה פסיכולוגית, חרדה מצבית וכעס מצבי(. בהשערה החמישית שיערנו כי יימצא קשר בין משתנים סוציו-דמוגרפיים )מגדר, גיל ומצב סוציואקונומי( למשתנים הבלתי תלויים )תחושת קוהרנטיות, תחושת תקווה וחשיפה( מעבר לשנים. בהשערתנו השישית שיערנו כי יימצא קשר בין משתנים סוציו-דמוגרפיים )מגדר, גיל ומצב סוציואקונומי( למשתנים התלויים )תגובות רגשיות ללחץ- מצוקה פסיכולוגית, חרדה מצבית וכעס מצבי(, מעבר לשנים. שיטה המחקר הנוכחי הנו מחקר רוחב חוזר. הנתונים נאספו באמצעות שאלונים אנונימיים למילוי עצמי. השאלונים הועברו ל- נבדקים במהלך השנים. - השאלונים שהועברו לנבדקים כללו נתונים דמוגרפיים )מגדר, גיל ומצב סוציו-אקונומי/ רמת ההשכלה של ההורים(, תחושת הקוהרנטיות, תחושת התקווה, מידת החשיפה )אובייקטיבית וסובייקטיבית( ותגובות רגשיות ללחץ )חרדה מצבית, כעס מצבי ומצוקה פסיכולוגית(. תוצאות ממצאי המחקר מצביעים על מודל של מיתון, כלומר משאבי ההתמודדות תורמים להתמודדות יעילה ולהפחתת תגובות רגשיות ללחץ באופן שונה במצב לחץ כרוני לעומת במצב לחץ אקוטי. במצב הכרוני ניתן לראות את תרומתם של המשתנים הסוציו-דמוגרפיים ומשאבי ההתמודדות כתורמים להתמודדות יעילה. לעומת זאת, משתני החשיפה הם המשתנים המשמעותיים כשמצב הלחץ הופך לאקוטי. בחינת הקשרים בין המשתנים במחקר העלתה בהתאם להשערת המחקר קשר הפוך מובהק בין תחושת קוהרנטיות לבין התגובות הרגשיות ללחץ, כך עוצמת הקשר שבין תחושת קוהרנטיות לבין התגובות הרגשיות ללחץ נחלשת. בהתאם למשוער, נמצאו קשרים מובהקים בין חשיפה אובייקטיבית וחשיפה סובייקטיבית לבין התגובות הרגשיות ללחץ. עם זאת, ניתן לראות כי נמצא כי ככל שהמצב הופך לאקוטי יותר, כך מתחזקת עוצמת הקשר בין החשיפה לבין מרבית התגובות הרגשיות ללחץ. IX

דיון מסקירת ההבדלים בין המשתנים לאורך שנות המחקר עולה כי במרבית משתני המחקר נמצאו הבדלים מובהקים בין המצבים השונים. בהתאם להשערת המחקר, נמצא כי במצב הלחץ הכרוני )שנת ( החשיפה האובייקטיבית הייתה הנמוכה ביותר ובהמשך, דווחה עלייה ברמת החשיפה. כמו כן, בהתאם להשערת המחקר, נמצא כי החשיפה למצב לחץ מתמשך הראתה עלייה בתגובות הלחץ השונות. סקירת ההבדלים במשתנים הסוציו-דמוגרפים השונים )מגדר, גיל ומצב סוציו-אקונומי( לאורך שנות המחקר העלתה הבדלים מובהקים במשתני המחקר המחקר בעבודה זו מעוגן בגישה הסלוטוגנית ומטרתו המרכזית הייתה הרחבת הידע והאבחנה לגבי מצבי הלחץ השונים והקשר שלהם לתגובות רגשיות בקרב מתבגרים. הדיון בממצאי המחקר כולל התייחסות נרחבת למשמעות ההבדלים בין המשתנים השונים לאורך שנות המחקר. באופן מיוחד, מתייחס הדיון לממצאים ביחס להבדלים בין מצבי הלחץ השונים: מצב לחץ כרוני ומצב לחץ כרוני עם אלמנט אקוטי. ממצאי המחקר מלמדים כי משאבי התמודדות אישיותיים ומשתני החשיפה תורמים באופן שונה להסבר התגובות הרגשיות במצבי הלחץ השונים: מצב כרוני ומצב כרוני עם אלמנט אקוטי. ממצאי המחקר הנוכחי מאששים את ההשערה ומלמדים כי במצבי לחץ כרוניים, התרומה להתמודדות יעילה ולתגובות רגשיות בקרב המתבגרים באה ממקורות אישיותיים. לעומת זאת, במצבי לחץ אקוטיים הגורמים המקלים על התגובות ללחץ קשורים בסיטואציה ובתפיסת הסיטואציה על ידי המתבגרים יותר מאשר במשאבים האישיותיים. מהמחקר הנוכחי עולה כי מצבי לחץ שונים נבדלים זה מזה בדפוסי ההתמודדות הנדרשים בהם. הדיון מעלה כמה מגבלות שעשויות להשפיע על ממצאי המחקר ופירושם, ביניהן היותו מחקר רוחב חוזר שאינו מאפשר לחוקר לדעת האם וכמה נבדקים מילאו השאלונים פעם אחת או מספר פעמים במהלך שנות עריכת המחקר. בהמשך הדיון נסקרות כמה הצעות למחקרים עתידיים. פרק הדיון מסתיים בהמלצות יישומיות הנובעות מתוך מסקנות המחקר. מילות מפתח: מצב לחץ כרוני, מצב לחץ כרוני עם אלמנט אקוטי, הגישה הסלוטוגנית, חשיפה אובייקטיבית, חשיפה סובייקטיבית, משאבי התמודדות, תחושת קוהרנטיות, תחושת תקווה, תגובות רגשיות למצב לחץ. X

רשימת תרשימים ולוחות תרשים 0: מודל המחקר עמוד לוח 0: מתאמים בין חשיפה ותגובות רגשיות ללחץ, בכל שנה בנפרד לוח 3: מתאמים בין חשיפה והמשאבים האישיותיים: תחושת קוהרנטיות ותקווה לוח : רגרסיה היררכית לניבוי תגובות הלחץ על ידי המשתנים הסוציו-דמוגרפיים, משתני החשיפה ומשאבי התמודדות אישיותיים, בשנת 3 לוח 7: רגרסיה היררכית לניבוי תגובות הלחץ על ידי המשתנים הסוציו-דמוגרפיים, משתני החשיפה ומשאבי התמודדות אישיותיים, בשנת 34 לוח 5: רגרסיה היררכית לניבוי תגובות הלחץ על ידי המשתנים הסוציו-דמוגרפיים, משתני החשיפה ומשאבי התמודדות אישיותיים, בשנת 3 לוח : רגרסיה היררכית לניבוי תגובות הלחץ על ידי המשתנים הסוציו-דמוגרפיים, משתני החשיפה ומשאבי התמודדות אישיותיים, בשנת 3 תרשים 3: תרומת המשאבים האישיותיים, משתנה החשיפה והמשתנים הסוציו- דמוגרפיים על התגובות הרגשיות ללחץ, בשנת 3 תרשים : תרומת המשאבים האישיותיים, משתנה החשיפה והמשתנים הסוציו- דמוגרפיים על התגובות הרגשיות ללחץ, בשנת 34 תרשים 7: תרומת המשאבים האישיותיים, משתנה החשיפה והמשתנים הסוציו- דמוגרפיים על התגובות הרגשיות ללחץ, בשנת 3 תרשים 5: תרומת המשאבים האישיותיים, משתנה החשיפה והמשתנים הסוציו- דמוגרפיים על התגובות הרגשיות ללחץ, בשנת 3 לוח 4: הבדלים בין השנים )3-3( בתחושת קוהרנטיות, תחושת תקווה, משתנה החשיפה ותגובות רגשיות ללחץ עמוד עמוד עמוד עמוד עמוד עמוד עמוד עמוד עמוד עמוד עמוד לוח : בדיקת הקשר בין משתני המחקר לשנת 3 עמוד לוח : בדיקת הקשר בין משתני המחקר לשנת 34 עמוד לוח 0: בדיקת הקשר בין משתני המחקר לשנת 3 עמוד לוח 00: בדיקת הקשר בין משתני המחקר לשנת 3 תרשים : מודל המחקר על בסיס הממצאים, לניבוי תגובות רגשיות ללחץ על ידי משאבים אישיותיים, משתנה החשיפה ומשתנים סוציו-דמוגרפיים עמוד עמוד XI

נושא המחקר המחקר בחן האם וכיצד משאבי התמודדות אישיותיים מסייעים להתמודדות מוצלחת ולבריאותם הנפשית של מתבגרים מתוך השוואה בין שני מצבי לחץ: מצב לחץ כרוני )ללא אלמנט אקוטי( ומצב לחץ כרוני עם אלמנט אקוטי של נפילת טילים. כמו כן, נבחן מודל של מיתון שבדק האם התרומה של משאבי ההתמודדות, משתנה החשיפה והמשתנים הסוציו-דמוגרפיים תורמים באופן שונה להסבר ההתמודדות בשני מצבי הלחץ השונים. בנוסף, המחקר בחן את הקשר בין רמת חשיפה לנפילת טילים, כמו גם משתנים סוציו-דמוגרפיים )כמשתנים בלתי תלויים( לבין תגובות הלחץ: חרדה מצבית, כעס מצבי ומצוקה פסיכולוגית )משתנים תלויים(. רקע הרקע למחקר הנו המציאות בה חיים שנים רבות תושבי יישובים סביב עוטף עזה בדרום, עקב ירי טילים מתמשך מרצועת עזה. המציאות הישראלית חושפת את אזרחיה, ובכללם ילדים ובני נוער, למצבי לחץ כרוניים ואקוטיים ומאלצת התמודדות עם מצבים אלה בחיי היום יום ( Laufer, Braun-Lewensohn et al., ;009 Solomon & Levine, 00; Pat-Horenczyk, Doppelt & Schiff, 006; Sagi-Schwartz, 008; Sagy, Zeidner, 005 005; Sagy & Braun-Lewensohn, 009;.)00, המחקר הנוכחי מציע אבחנה בין לחץ כרוני ללא אלמנט אקוטי ומצב לחץ כרוני עם אלמנט אקוטי. בשנים - המתיחות שבין הצדדים באה לביטוי בירי טילים באופן קבוע ומתמשך, תוך שינויים בתכיפות השיגורים, לעבר יישובי עוטף עזה והדרום ותגובה ממוקדת של צה"ל לירי זה. במחקר שלהלן נכנה מצב זה מצב כרוני ללא אלמנט אקוטי. במהלך השנים הללו נורו לעבר יישובים אלה מעל, טילים, אזרחים נהרגו ו- נפצעו )מקור: אתר המרכז למורשת המודיעין(. המצב הכרוני עם אלמנט אקוטי שנבחן בעבודה זו הוא המצב במהלך מבצע 'עופרת יצוקה', בו ירי הטילים לעבר יישובי עוטף עזה והדרום התגבר באופן משמעותי. במחקר הוגדר מצב זה כמצב כרוני-אקוטי. מצב זה נמשך ימים והסתיים במהלך חודש ינואר. במהלך המבצע הצבאי נורו לעבר יישובי עוטף עזה והדרום יותר מ- טילים. במהלך המבצע נהרגו אזרחים ו- נפצעו )מקור: אתר המרכז למורשת המודיעין(. מטרת המחקר מחקרים הבוחנים תגובות מתבגרים במצבי לחץ בארץ ובעולם מלמדים במידה רבה על האפשרויות של חוסן נפשי גבוה בקרב מתבגרים שחוו אירועים של טרור ומלחמה ( Solomon Laufer & Solomon, ;006 Laufer, Zeidner, 005.)& Levine, 00; Sagy & Braun-Lewensohn, 009; נראה שגורמים מתווכים וממתנים, פרט לחשיפה לאלימות, יכולים לתרום באופן משמעותי למניעה של תוצאות פתולוגיות למרות חשיפה לאירועים וחוויות קשות כגון אלימות פוליטית ( & Laufer Laor, Wolmer & Cohen, 004;.)Solomon, 00; Sagy, 00, 005 המודל הסלוטוגני של אנטונובסקי )987 )Antonovsky, מנסה להסביר התמודדות במצבי לחץ אשר תוצאותיה אינן פתולוגיות, ומדגיש את הצורך לחקור משאבי התמודדות שמסוגלים להפחית תגובות מצוקה ולקדם בריאות 009( Braun-Lewensohn,.)Sagy & המודל התיאורטי הסלוטוגני 987(,)Antonovsky,

ששימש כמסגרת מושגית במחקר זה, ביקש לחקור משאבי התמודדות אישיותיים שונים שאפשרו למתבגרים התמודדות מוצלחת בשני מצבי לחץ שונים: כרוני ללא אלמנט אקוטי וכרוני-אקוטי. תרומתו הייחודית של המחקר הנוכחי הנה בהיותו מחקר רוחב חוזר )008 al.,,)gelkopf et המבחין בין מצבי לחץ שונים. ישנה חשיבות מיוחדת לאבחנה בין המצבים השונים הן ביחס לשאלה של רמת התגובות הרגשיות והן ביחס לשאלה מתי ובאיזה אופן משאבי התמודדות שונים מסבירים תגובות מצוקה ותורמים להתמודדות בריאה של מתבגרים החשופים למצבי לחץ שונים. כלומר, המחקר הנוכחי בחן באמצעות מודל של מיתון את תרומתם של משאבי ההתמודדות השונים ומשתני החשיפה בהסבר תגובות הלחץ בקרב המתבגרים במצבי הלחץ השונים: כרוני וכרוני-אקוטי. כמו כן, נבדקו האם משתנים סוציו-דמוגרפיים של גיל, מגדר ומצב סוציו-אקונומי תורמים להסבר השונות של התגובות הרגשיות בקרב המתבגרים. רקע ספרותי הגישה הסלוטוגנית במהלך העשורים האחרונים קיימת התעניינות תיאורטית ואמפירית בבחינת הגורמים הפסיכולוגיים והסביבתיים המסבירים את ההבדלים האינדיווידואליים בהתמודדות עם מצבי לחץ (,979 Antonovsky, Sagy, 00.)987; Lazarus, 966; Lazarus & Folkman, 984; Park, 998; הממצא העקבי בספרות הוא שאנשים אינם מגיבים באופן זהה לאירועי לחץ Braun-( Beasley et al., 003; Sagy, 00; Sagy & Bleich, 005.)Lewensohn, 009; Shamai & Kimhi, 007; Solomon, Gelkopf & כלומר, במצבי לחץ שונים ישנם מתבגרים המגלים עמידות גבוהה יותר מאחרים. נשאלת השאלה מהם משאבי ההתמודדות התורמים להתמודדות מוצלחת של מתבגרים ולפגיעותם של אחרים Braun-( Antonovsky & Sagy, ;986 Lewensohn, Sagy, & Roth, 00; Laufer, Solomon & Levine, 00; Sagy & Braun-Lewensohn,.)009; Zeidner, 005 לזרוס ופולקמן )984 Folkman,,)Lazarus & אשר פיתחו את המודל האינטראקציוני לחקר התמודדות עם לחץ, טוענים כי הלחץ הוא תופעה סובייקטיבית, והוא מושפע מהערכת המצב על ידי הפרט. הערכת המצב כמאיים תתרחש כאשר הלחץ הנתפס יעלה על תפיסת היכולת של הפרט להתמודד )976.)Lazarus, כלומר, התגובה למצב הלחץ אינה תגובה ישירה לגורם הלחץ אלא תלויה במערכת היחסים שבין אפיוני המצב לבין מאפייני האישיות של הפרט. התמודדות עם מצב הלחץ הוא תהליך קוגניטיבי-תפיסתי, שבו הפרט מעריך את המצב כמאיים ואת יכולת ההתמודדות שלו עם מצב זה ומכאן נגזרת תגובתו למצב הלחץ ( & Lazarus.)Folkman, 984 המחקר הנוכחי מתבסס על הגישה הסלוטוגנית של אנטונובסקי )987 )Antonovsky,,979 לחקר לחץ. הגישה הסלוטוגנית נוקטת עמדה שונה כלפי חקר ההתנסות באירועי לחץ ומתמקדת בגורמים התורמים לבריאות נפשית וגופנית )ויסמן, שורצולד וסולומון, (. גישה זו מבקשת להסביר כיצד אנשים מצליחים להתמודד באופן יעיל מול מצבי לחץ 009( Lewensohn, Braun-Lewensohn, Sagy, & ;Sagy & Braun- 3

;00 Sagy,.)Roth, ;00 המודל הסלוטוגני מדגיש את הכוחות של הפרט להסתגלות/התאמה מוצלחת ומנסה להסביר מדוע אנשים מצליחים לשמור על מיטביות, בריאות והתמודדות מוצלחת מול חשיפה ללחץ, מתח וקשיים )996.)Antonovsky, ייחודה של הגישה הסלוטוגנית הוא בכך שהיא מכוונת לפתרון בעיות וליכולתו של הפרט לעשות שימוש במשאבים זמינים )005 Eriksson,.)Lindstrom & אנטונובסקי )979 )Antonovsky, פיתח את הגישה הסלוטוגנית כמודל המדגיש את מקור הבריאות ומשאבי ההתמודדות של אנשים. גישה זו מציעה ראייה שונה למודל הפתוגני המסורתי ואיננה מקבלת את המודל הדיכוטומי של פרט חולה/ בריא, אלא טוענת כי המודל רציף. כל אחד מאתנו מצוי, ברגע נתון, על הרצף של "נוחות/ אי-נוחות". לפיכך, הבריאות היא כללית, רציפה ומתייחסת למכלול. היא מתייחסת לחוויה של אדם שלם - בעל גוף, מחשבה, רגש וחיים חברתיים )996.)Antonovsky, על פי הגישה הסלוטוגנית ( Antonovsky, 987(, עצם המצב האנושי/ ההומני הוא מצב לחץ וגורמי לחץ יכולים להימצא בכל מקום ובכל זמן; כל אדם חי בעולם של גירויים לוחצים מתמידים ובלתי נמענים, ולכן מצב לחץ אינו מצב חריג. השפעת עוצמתם של גירויי הלחץ תלויה באדם התופס את העולם ולא בעולם עצמו, ומכאן שהפרט הוא במרכז ההתעניינות ולא גורמי הלחץ )996.)Antonovsky, הכיוון השלילי או החיובי של השפעת הגירויים החיצוניים והפנימיים על האדם תלוי באדם התופס את העולם ולא בעולם כשלעצמו )996.)Antonovsky, הווה אומר, כדי להבין טוב יותר את הבריאות, יש להתמקד באינטראקציה שבין מצב לחץ לבין החוויה של האדם ולא בגורמי הלחץ עצמם )003 al.,.)nilsson et אנטונובסקי )( הציע כי התנועה של הפרט לעבר הקוטב הבריא של רצף הנוחות/ אי- נוחות טמונה במשאבי התמודדות מוכללים Resources(.)GRRs- Generalized Resistance אלה הם מאפיינים/ משאבים של אדם, של קבוצה או של מצב, אשר עוזרים להתמודד באופן מוצלח עם גורמי הלחץ הקבועים של הקיום האנושי. משאבים מוכללים אלה הנם גנטיים, חוקתיים ומאפיינים פסיכו-סוציאליים כגון ממון, אינטליגנציה, זהות אישית, אסטרטגיות התמודדות, תמיכה חברתית, מחויבות, יציבות תרבותית, מגיה, דת, פילוסופיה, אמנות וכל אוריינות לעבר בריאות )009 Eriksson,.)Lindstrom & המשותף לכל משאבי ההתמודדות המוכללים הוא שכולם מעודדים ומקדמים חוויה אשר עוזרת לאדם לראות את העולם כ"הגיוני" ומשמעותי מבחינה קוגניטיבית, אינסטרומנטאלית ורגשית 004( al.,.)lindstrom & Eriksson, 005; Volanen et מצבי לחץ: אבחנה בין מצב כרוני ללא אלמנט אקוטי לבין מצב כרוני-אקוטי מחקרים רבים בשנים האחרונות מתייחסים למצבם הנפשי והרגשי של מתבגרים החווים אלימות פוליטית, כדוגמת פיגועי טרור, ירי טילים ומלחמות )למשל: סלומון, לאופר ולביא, al., ;Braun-Lewensohn et 00; Braun-Lewensohn, Sagy, & Roth, 00; Lavi, Green & Dekel, 03; Maguen, Papa, & Pat-Horenczyk, 007.)Litz, ;008 רוב המחקרים בעולם על השפעות חשיפה לאירועי אלימות פוליטית מתמשכים על בני נוער נעשו בישראל )00 al.,,)braun-lewensohn et ומעטים הם המחקרים המשווים בין מצבי לחץ שונים )כרוני מול אקוטי( בקרב מתבגרים (,00 Sagy, Ronen, Rahav & Appel, ;003 Braun-Lewensohn, 009.)005; Sagy & Antonovsky, 986; Sagy & מחקר זה מהווה ניסיון נוסף 3

לבחון את התמודדותם ובריאותם הנפשית של מתבגרים החיים ביישובי עוטף עזה והדרום, החווים לאורך זמן ממושך מצבי לחץ שונים בשל אלימות פוליטית. בתחום חקר הלחץ הדגישו מספר חוקרים את חשיבות האבחנה שבין סוגי הלחץ השונים המסבירים את תגובותיו של האדם ( 005; Sagy, 00, Folkman & Lazarus, 985; Ronen, Rahav & Appel, 003; Braun-Lewensohn, 009.)Sagy & מודלים מועטים בלבד הבחינו בין מצבי לחץ כרוני )בעיות מתמשכות באופן יחסי, קונפליקטים ואיומים שאנשים מתמודדים עמם בחיי היום-יום( לבין מצב לחץ אקוטי )מצב שאינו צפוי, הנמשך פרק זמן קצר יותר אך באופן אינטנסיבי( Braun-( Sagy,,00 ;005 Sagy &.)Lewensohn, 009 מצב הלחץ הכרוני מאופיין בדרך כלל בחשיפה מתמשכת לגורמי לחץ לאורך זמן ( Lewensohn, Braun- Roth, 00.)Sagy, & חוקרים אחדים מעריכים את המצב הכרוני כדומה יותר למצב 'נורמאלי' שמאופיין בדרך כלל בטרדות היומיום )009 Lewensohn,.)Sagy, ;00 Sagy & Braun- יתרה מזאת, הגישה הסלוטוגנית מניחה כי המצב האנושי הוא מצב לחץ מטבעו וגורמי לחץ יכולים להימצא בכל מקום ובכל זמן; לכן מצב לחץ אינו מצב חריג )987,)Antonovsky, וחיי היומיום יכולים להיחשב כמצב לחץ כרוני ( Sagy,.)00 מצב הלחץ הכרוני ללא אלמנט אקוטי אותו חקרתי איננו חלק משגרת חיים נורמטיבית, אך בשל המציאות הפוליטית-ביטחונית הפכה ההתמודדות היומיומית המתמשכת עם נפילת הטילים לשגרת חייהם של תושבי היישובים בעוטף עזה והדרום. חשיפה למצב לחץ כרוני נמצאה כגורם מאיץ תחלואה )פתוגני( המתבטאת במגוון בעיות רגשיות ופסיכולוגיות, כמו תסמינים פוסט-טראומטיים, תסמינים סומאטיים, דיכאון, חרדה, בעיות בחשיבה, התנהגות תוקפנית וכעס ( 008; Sagi-Schwartz, Braun-Lewensohn, et al., 009; Pat-Horenczyk, et al., 009;.)Solomon, Galkopt, & Bleich, 005 למרות עדויות המצביעות על החשיפה לאלימות פוליטית כגורם לתחלואה, מחקרים רבים אחרים נוטים לאשר כי ילדים החשופים לאלימות פוליטית מתמשכת לא בהכרח סובלים מבעיות פסיכולוגיות קשות Braun-Lewensohn et al., 009; Laufer, Solomon, & Levine, 00; Sagy & Braun-Lewensohn, ( 009(. מחקרים שונים בקרב מתבגרים ישראלים הראו כי בעקבות חשיפה לאלימות פוליטית ממושכת וטרור, דיווחו המתבגרים על תגובות לחץ ותחושת בטחון אישי מוגבלת, אך רוב המתבגרים הראו רמות חוסן ויכולת הסתגלות ללא סימפטומים רגשיים ניכרים )009 Braun-Lewensohn,.)Sagy, ;00 Sagy & ממצאי מחקרים אלה תומכים בגישה הסלוטוגנית וממחישים את יכולות הפרט להתמודד, לצמצם ולהחליש תגובות רגשיות במצבי לחץ כרוניים )009 Braun-Lewensohn,.)Sagy, ;00 Sagy & סדרת מחקרים שנערכו בקרב מתבגרים בישראל הצביעה כי במצב לחץ כרוני, למשאבי התמודדות אישיותיים של מתבגרים יש תרומה על תגובות רגשיות בשל החשיפה למצב הלחץ ( ;986 Antonovsky, Sagy,,00 ;005 Sagy &.)Sagy & Braun-Lewensohn, 009 לעומת מצב הלחץ הכרוני, במצב לחץ אקוטי החשיפה לאירוע הלחץ אינה נמשכת זמן רב והאירוע הוא אינטנסיבי יותר. מחקרים אחדים מצאו כי בעת אירוע הלחץ האקוטי, למשאבי ההתמודדות של הפרט תרומה מינימאלית על התגובות הרגשיות )00.)Sagy, התיאוריה המשברית של קפלן )964 )Caplan, מגדירה 3

משבר כתקופה קצרה שבה האדם נמצא במצב של חוסר איזון פסיכולוגי. על פי תיאוריה זו, במצב לחץ אקוטי, האירוע הבלתי צפוי מעמעם את יכולות ההתמודדות של הפרט. אי לכך, עוצמת התגובות הרגשיות של הפרט במצב לחץ אקוטי מושפעת בעיקר מאפיוני המצב עצמו, ומשאבי ההתמודדות האישיים והחוסן של הפרט לא מתווכים באופן משמעותי את התגובות הרגשיות לאירוע ( Sagy, Sagy & Antonovsky, ;986 Braun-Lewensohn, 009 ;00(. Sagy & במחקרים אחדים בארץ נמצא כי במצב לחץ אקוטי, תרומתם של משאבי ההתמודדות האישיים על תגובותיהם הרגשיות של המתבגרים הייתה נמוכה, והגורמים הקשורים יותר באירוע ובתפיסת האירוע היו אלה שהסבירו את השונות בתגובות הרגשיות למצב הלחץ האקוטי ( Sagy,.)00, 005; Sagy & Antonovsky, 986; Sagy & Braun-Lewensohn, 009 מטרת המחקר היא העמקת הידע בכל הנוגע להסבר תגובות הלחץ )מצוקה פסיכולוגית, חרדה מצבית וכעס מצבי( באמצעות משאבי התמודדות אישיותיים, תחושת קוהרנטיות ותחושת תקווה ומשתני החשיפה- חשיפה אובייקטיבית וסובייקטיבית, בקרב מתבגרים אשר נחשפו למצבי לחץ שונים. במחקר הנוכחי נאספו נתונים כמותיים של דיווח עצמי בקרב מתבגרים תושבי הדרום )שדרות ועוטף עזה( במהלך השנים -. כך שהמחקר מבחין בין מצבי הלחץ השונים: מצב כרוני ללא אלמנט אקוטי ומצב כרוני עם אלמנט אקוטי. בנוסף, המחקר משער מודל של מיתון, שמשמעותו היא שמשאבי ההתמודדות השונים ומשתנה החשיפה יסבירו באופן שונה את התגובות הרגשיות ללחץ במצבי הלחץ השונים. תחושת קוהרנטיות המשתנה העומד במרכז המודל הסלוטוגני הוא 'תחושת הקוהרנטיות' שהוגדר על ידי אנטונובסקי כגישה גלובלית המבטאת את החוסן האישי של הפרט ואת דרך הסתכלותו על עולמו הפנימי והחיצוני. תחושת קוהרנטיות היא דרך מתמשכת וכללית שבה האדם תופס את העולם ואת חייו בתוכו. היא מהווה אלמנט בסיסי באישיות, שמנחה את האדם בהתייחסותו לכלל הגירויים שהוא פוגש )987.)Antonovsky,,979 תחושת הקוהרנטיות כאוריינטציה אישית מספקת את הבסיס הקוגניטיבי, המעשי והרגשי-מוטיבציוני לגיוס ולהפעלת משאבי התמודדות )אנטונובסקי, (. תחושת הקוהרנטיות מתפתחת כבר בתקופת הילדות וההתבגרות. התנאים החברתיים, התנאים הסוציו- אקונומיים והקשרים החברתיים המתקיימים בתוך המשפחה, כמו גם התנסויות וחשיפה לתרבות במסגרת המשפחה הנם משמעותיים בהתפתחותה של תחושת הקוהרנטיות )004 al.,.)lundberg, ;997 Volanen et תחושת קוהרנטיות מבטאת את המידה שבה יש לאדם תחושת אמון תמידית אך דינמית, והגירויים הנגזרים מהסביבות הפנימיות והחיצוניות שלו במהלך חייו הם מובנים, וניתנים לניבוי ולהסבר; כמו כן, לאדם יש בטחון בקיומם של משאבים המאפשרים לו לעמוד בדרישות שגירויים אלה מעמידים בפניו; ולבסוף, הוא תופס את הדרישות שהוא מתעמת אתן כאתגרים שמשתלם לו להתחייב להשקיע בהם )987.)Antonovsky, עוצמתה של תחושת הקוהרנטיות נקבעת על ידי שלושה סוגי חוויות במהלך החיים: עקיבות; איזון בין עומס חסר לעומס יתר; ושותפות בקבלת החלטות בעלות ערך חברתי. המידה שבה אדם חווה חוויות כאלה היא תוצאה של מעמדו במבנה החברתי, תוצר של תרבותו, של מבנה המשפחה שלו, וכן של גורמים רבים אחרים, ביניהם מגדר, מוצא עדתי, גנטיקה ואף מקריות )996.)Antonovsky, אנטונובסקי )789 )Antonovsky, הגדיר שלושה מרכיבים של תחושת הקוהרנטיות: מובנות.(Meaningfulness) ומשמעותיות (Manageability) נהילות,(Comprehensibility) 3

מובנות מתייחסת למידה שבה העולם הפנימי והחיצוני נתפסים כרציונאליים, מובנים, עקביים וצפויים. נהילות מתייחסת למידה שבה אדם חש שיש לו משאבים זמינים התואמים את דרישות הגירויים המלחיצים עמם הוא מתמודד וחי. המשאבים יכולים להיות של האדם עצמו או משאבים זמינים לו באמצעות חברים תומכים, שרותי קהילה וכדומה. משמעותיות מתייחסת למידה שבה האדם לא רק מבין את גירויי הסביבה וחש שיש לו המשאבים להתמודד עמם, אלא יש לו גם הרצון והמוטיבציה להתמודד, תוך השקעה רגשית ותחושת מחויבות. אנשים שמימד המשמעות שלהם מפותח תופסים אירועי דחק בחייהם כאתגרים אשר כדאי להתמודד עמם. בהתייחסותו לתחושת קוהרנטיות כתפיסה אישיותית גלובלית, מבטא אנטונובסקי ראייה רחבה, שאינה מוגבלת לתחום חיים ספציפי. מאפיין בולט של המושג תחושת קוהרנטיות הוא היותו מבנה אישיותי אחיד ובדרך כלל נמצאו מתאמים גבוהים בין מימדיו השונים )997,)Feldt, מעבר למצבים שונים ולאורך זמן.)Kivimaki et al., 000; Lindstrom & Eriksson, 005( אנטונובסקי )789 )Antonovsky, טען שיש קשר של תיווך בין חשיפה למצבי לחץ לבין תגובות הלחץ באמצעות המשאב האישי של תחושת קוהרנטיות. הגישה הסלוטוגנית מציעה שפרטים בעלי תחושת קוהרנטיות גבוהה יתפסו את האירוע כפחות מאיים, ולפיכך רמת החרדה שלהם תהיה נמוכה יותר לעומת אלה בעלי תחושת קוהרנטיות נמוכה )986 Sagy,.)Antonovsky, ;987 Antonovsky & על פי המודל הסלוטוגני, פרטים בעלי תחושת קוהרנטיות גבוהה תופסים את העולם כמובן ובעל משמעות, ומול התמודדות במצב לחץ הם יהיו פחות מאוימים ותגובותיהם לאירוע יהיו מתונות יותר Braun-( Antonovsky, ;987 Sagy, 00.)Lewensohn, Sagy, & Roth, 00; אנטונובסקי 789( )Antonovsky, סבר שאנשים בעלי תחושת קוהרנטיות גבוהה נוטים לתפוס מצבים כפחות מסוכנים או כבלתי נשלטים, והם מתייחסים למצבים מלחיצים כאל אתגרים. לעומתם, אנשים בעלי תחושת קוהרנטיות נמוכה נוטים לתפוס את העולם כמלחיץ, מטריד וכאוטי יותר. לנוכח מצבי לחץ, אדם בעל תחושת קוהרנטיות נמוכה יחוש מוצף, חרד וחשוף לסביבה בלתי נשלטת. ובניגוד אליהם, אנטונובסקי ) )Antonovsky, מתאר את בעלי תחושת הקוהרנטיות הגבוהה ככאלה אשר מסוגלים לרסן את ההשפעה ההרסנית של הרגש בזמן התמודדות. אכן, ממצאי מחקרים רבים הראו שתחושת הקוהרנטיות של הפרט נמצאה כמסבירה הסתגלות במצבי לחץ וכתורמת לבריאות ולרווחה 009( Braun-Lewensohn, Evans, Marsh & Weigel, 00; Sagy & ;שגיא ואנטונובסקי, (. כלומר, אנשים בעלי תחושת קוהרנטיות גבוהה שנתקלים במצב לחץ יתמודדו טוב יותר וידווחו על פחות תסמינים פסיכולוגיים ופסיכוסומאטיים )00 Sagy,.)Antonovsky, ;987 תחושת הקוהרנטיות הנה הכללה ואיגום/ ריכוז של המשאבים האישיותיים, הסביבתיים והחומריים המוזכרים בספרות כתורמים להתמודדות מוצלחת עם מצבי לחץ )996 Antonovsky,.)Sagy & משאבים אלו כוללים ממון, רמת השכלה והכנסה 996( Antonovsky,.)Lindstrom & Eriksson, 009 ;Sagy & אנטונובסקי )789 )Antonovsky, טוען כי לאפיוני הסביבה של הפרט למעמד הכלכלי והחברתי של המשפחה יש תרומה משמעותית בהתפתחות תחושת הקוהרנטיות בתקופת הבגרות המוקדמת. לדבריו, "השתייכות הפרט לקטגוריה חברתית מסוימת מהווה גורם מרכזי הקובע את אופי ההתנסויות שהוא עובר בחייו, אשר מביאה להתפתחות תחושת קוהרנטיות גבוהה יותר או נמוכה יותר" )9.p.)Antonovsky,,987 בהתאם, לונדברג )997 )Lundberg מצא במחקרו קשר בין מעמד סוציו-אקונומי בילדות לבין התפתחות תחושת 3

הקוהרנטיות בבגרות. ממצאיו הראו כי מבוגרים אשר גדלו במשפחות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך דיווחו בבגרותם על תחושת קוהרנטיות נמוכה יותר בהשוואה למבוגרים שבאו ממשפחות ממעמד סוציו-אקונומי גבוה. בנוסף, נמצא קשר בין עיסוק האב להתפתחות תחושת הקוהרנטיות של הילד. בהתאם לכך, נשער כי יימצאו הבדלים ברמת תחושת הקוהרנטיות בין מתבגרים ממשפחות ממעמד סוציו- אקונומי גבוה לבין מתבגרים ממשפחות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך. כך שמתבגרים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה ידווחו על תחושת קוהרנטיות גבוהה יותר לעומת מתבגרים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך ( Lundberg,.)997 משתנה התקווה בשנים האחרונות משתנה התקווה זכה לתשומת לב מחקרית רבה בנוגע לתרומתו להתמודדות מוצלחת במצבי לחץ 007( al.,.)gillman et al., 006; Phillips-Salimi et על פי הגדרתה של סטאטס 989(,)Staats, התקווה מיוחסת לתפיסה הקוגניטיבית באשר להסתברות התרחשותם של אירועים עתידיים שאנו מייחלים להם, והיא כרוכה ברגשות חיוביים. התקווה מתייחסת הן לראיית התקווה כאינטראקציה של משאלות.)Staats & Stassen, )985 )Expectations( והן למידת ההערכה כי משאלות אלה אכן יתממשו )Wishes( הערכות אלו מביאות את הפרט לעשייה, ובניגוד להנחה הרווחת כי תקווה הנה תופעה פאסיבית העולה ברגעים של קושי, הרי היא תכונה אקטיבית, נלמדת ורציפה )00 al.,.)snyder et האנה )99 )Hanna, טוען כי התקווה מאפשרת לפרט לתפוס את העתיד כצופן אפשרויות והיא מגבירה את תחושת השליטה על חייו. סניידר ועמיתיו )00 al., )Snyder et טוענים כי אנשים בעלי תחושת תקווה גבוהה מפיקים למידה רבה יותר גם כאשר הם חווים כישלון, בניגוד לאנשים בעלי תחושת תקווה נמוכה. יתר על כן, התקווה מאפשרת לפרט להתמודד בהצלחה עם מצבי לחץ ורגשות שליליים ( al., Irving et al., ;004 Snyder et 998( ומשמשת בקרב מתבגרים גורם המתווך בין התמודדות במצב לחץ ואיום לבין אוריינטציה חיובית לעתיד )008.)Seginer, גילמן, דולי ופלורל )006 Florell, )Gilman, Dooley & מצאו במחקרם כי מתבגרים אשר דיווחו על תחושת תקווה גבוהה דיווחו גם על שביעות רצון כללית גבוהה יותר. כמו כן, נמצא כי מתבגרים אלה דיווחו על רמת מצוקה רגשית/ פסיכולוגית נמוכה יותר בהשוואה למתבגרים אשר דיווחו על תחושת תקווה ממוצעת ונמוכה. התקווה היא משאב אישי הניתן לפיתוח וטיפוח והוא חיוני להתמודדות בקשיים, כמו גם להצלחה בלימודים ולקבלת החלטות. על פי הגדרתם של סניידר ועמיתיו )00 al.,,)snyder et התקווה היא מכלול המשלב את תפיסת הפרט בכל הנוגע ליכולתו ליצור דרכים על מנת להשיג מטרות רצויות. לדידם, תחושת התקווה הנו הליך שבו הפרט חותר באופן אקטיבי לכיוון מטרותיו. הליך זה משלב תהליכים קוגניטיביים ורגשיים המביאים את הפרט לבצע הערכה של מטרות, להבין את המשמעויות בהשגת המטרות הנדרשות ולמצוא את הדחף המניע כדי להביא מטרות אלה לכלל מימוש )99 al.,.)snyder et המרכיב הרגשי של התקווה מכיל מרכיבים חיוביים, כמו גם מרכיבים שליליים, כיוון שהפרט יכול להגיע למסקנה כי מימוש מטרותיו יכול להיות מלווה במאמץ, מחיר וסבל )00 Jensen,.)Luthans & ניתן להבחין במקורות שונים התורמים להתפתחותה של התקווה: מחד היכולות והכוחות של הפרט ומאידך, הכוחות והמבנה של הסביבה והקולקטיב )003 Stines, )Hobfoll, Briggs-Phillips & נראה, אם כן, כי למרכיב הרגשי של התקווה 3

שורשים בהתנסויות מוקדמות של אמון אשר הושפעו ע"י אחרים ואירועים חיצוניים ( & Erikson Erikson,.)Kivnick, 986 בעוד מרבית התיאוריות בתחום התקווה מתמקדות בהיבטים הפסיכולוגיים של הפרט, ניתן להתייחס לתקווה גם בהיבטים חברתיים )989 Staats,.)Sagy & Adwan, ;006 אבחנה זו של התקווה מדגישה לא רק מרכיבים אינדיבידואליים אלא גם מרכיבים קולקטיביסטיים )989.)Staats, הובפול, בריגס-פיליפס וסטיינס )003 Stines, )Hobfoll, Briggs-Phillips & מבחינים בין תקווה אישית לתקווה קיומית. בעוד התקווה האישית מתייחסת לכוחות הפרט ולאמונה האישית כי ביכולתו להגיע לתוצאות ומטרות על אף הקשיים, הרי שהתקווה הקיומית מתייחסת לכוחם של הפרטים והקבוצה כתורמים להתמודדות ולתמיכה בזמנים קשים. ההנחה היא שמשתנים חברתיים-סביבתיים עשויים להשפיע על תחושת התקווה של היחיד. שגיא ואדוואן )006 Adwan, )Sagy & מדגישים כי ניתן לראות את התקווה כמשתנה חברתי-סביבתי כמו גם כמשתנה תרבותי בעל השפעה רבה. בהקשר זה של אבחנה בין תקווה קולקטיבית לאישית, בתקופת האינתיפאדה השנייה נערך מחקר שערך השוואה בין מתבגרים פלסטינים לישראלים ברמות התקווה הפרטניות והקולקטיביות שלהם )006 Adwan,.)Sagy & תוצאות המחקר הצביעו כי בקרב מתבגרים ישראלים, התפיסה האישית תרמה יותר לתחושת התקווה בהשוואה לסטודנטים הפלסטינים; הווה אומר שהנטייה לאינדיבידואליזם באה לידי ביטוי ברמה גבוהה יותר של תקוות אישיות )006 Adwan,.)Sagy & במחקר שהשווה את תחושת התקווה בין מתבגרים יהודים לבין מתבגרים בדואים בישראל נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות בתחושת התקווה האישית. המתבגרים הישראלים דיווחו על תחושת תקווה אישית גבוהה יותר מהמתבגרים הבדואים )00 Sagy,.)Braun-Lewensohn & תחושת התקווה עשויה להשתנות לאורך זמן. בבדיקה של תחושת התקווה בקרב מתבגרים ישראלים שנחשפו לאלימות פוליטית מתמשכת )מצב לחץ כרוני של נפילת טילים( בשדרות, נמצאה ירידה בתחושת התקווה האישית לאורך שנות החשיפה למצב הלחץ. ירידה זו מבטאת את הקושי של המתבגרים הללו לגבש תפיסה ריאלית ומשאלה לעתיד טוב יותר בשל החשיפה המתמשכת למצב הלחץ ( Sagy, Braun-Lewensohn &.)00 תחושת התקווה מושפעת מהיכולת להגדיר מטרות, לצבור ידע ולפתח נגישות לכיוון הגשמת המטרות, ואלה מושפעות מרמת השכלה )003 Stines,.)Hobfoll, Briggs-Phillips & בהתאם, תחושת תקווה נמצאה קשורה לרמת השכלה, כך שככל שרמת ההשכלה גבוהה יותר, כך תחושת התקווה גבוהה יותר, וככל שרמת ההשכלה ירדה כך נמצאה ירידה בתחושת התקווה המדווחת )003 al.,.)hobfollet באופן דומה נשער במחקר הנוכחי, כי יימצא הבדל בין הקבוצות הסוציו- אקונומיות השונות, כך שככל שרמת השכלת ההורים גבוהה יותר, גם תחושת התקווה תהיה גבוהה יותר. סוגי חשיפה לאלימות פוליטית חשיפה לאירועים של אלימות פוליטית היוותה בסיס למחקרים אשר בחנו את הדרכים בהן הפרטים מסתגלים לאירועים בעלי פוטנציאל טראומתי והעלתה שאלה לגבי ההשפעות הפסיכולוגיות של האירועים הללו )009 al.,.)braun-lewensohn et לכאורה ניתן להניח כי חשיפה לאלימות פוליטית מעלה את הסיכון לקשיים רגשיים והתנהגותיים בטווח הקצר ובטווח הארוך, אולם שדה המחקר לא הגיע לממצאים חד- 3

משמעיים בהתייחסותו לטווח התגובות, היקפן וסוגי התגובות ( ;009 al., Braun-Lewensohn et Schwartz, 008.)Giacaman et al., 007; Jones & Kafetsios, 005; Sagi- יתר על כן, קשה במיוחד לנתח באופן בלעדי את השפעת החשיפה )009 al.,.)braun-lewensohn et סוגים שונים של חשיפה לאירועים שעשויים להיות מעוררי חרדה נמצאו כמסבירים קשיים פסיכולוגיים בקרב מתבגרים בעקבות אירועים אלו. יתרה מכך, ההשפעות של חשיפה מתמשכת לאלימות פוליטית על צעירים ומתבגרים הנן בעלות משמעות מיוחדת בשל השלב ההתפתחותי ופוטנציאל הפגיעות שהם מצויים בו )לאופר וסולומון, ; 009 al.,.)braun-lewensohn et חשיפה אובייקטיבית: חשיפה אובייקטיבית מתייחסת לחשיפה פיזית לאירועים של אלימות פוליטית. בהתייחסות לחשיפה אובייקטיבית של נפילת טילים מתייחסים המחקרים בהגדרה זו גם לקרבה אזורית לאיום התקיפה וגם לקרבה לנזק שנגרם בעקבות הטילים במונחים של מרחק גיאוגרפי. החשיפה כוללת בתוכה פגיעה פיזית אישית, או פגיעה בקרובים )בני משפחה וחברים(. מחקרים הראו כי חשיפה אובייקטיבית מעלה את הסיכויים להופעתם של תגובות פסיכולוגיות שליליות כגון תגובות דחק פוסט-טראומתיות, חרדה, דיכאון, עלייה בהתנהגות עבריינית ותלונות סומאטיות ( Pat-Horenczyk, Braun-Lewensohn et al., ;009 Sagi-Schwartz, 008 ;007(. עם זאת, נראה כי חשיפה אובייקטיבית לאירועי טרור ומלחמה אינה הגורם החשוב ביותר להסבר השונות בתגובות הלחץ המופיעות בעקבות חשיפה מתמשכת לאלימות פוליטית Braun-(.)Lewensohn et al., 009; Lavi, Green & Dekel, 03; Sagy & Braun-Lewensohn, 009 חשיפה סובייקטיבית: מעבר לחשיפה האובייקטיבית, מרכיב מכריע אשר הופך אירוע מסוים לאירוע טראומתי הנו הפרשנות האישית של האדם למידת האיום הטמון באירוע )לאופר וסולומון, ; Lavi, Sagi-Schwartz, 008.)Green & Dekel, ;03 גרין, לביא ודקל )( מצאו במחקרם מתאם חיובי בין חשיפה סובייקטיבית לבין מצוקה נפשית בקרב מתבגרים. מחקרים בתחום הטראומה מלמדים כי תפיסה סובייקטיבית של האירוע, כפי שהיא באה לביטוי בתחושות אימה או מצוקה, היא הגורם המנבא הטוב ביותר של תסמינים פוסט-טראומתיים. על כן, תפיסה אישית זו של הפרט עשויה להיות במקרים רבים משמעותית יותר מאשר מידת החשיפה האובייקטיבית בכל הקשור להשלכות הפסיכולוגיות של אותו אירוע Braun-( Lewensohn et al., 009; Laor, Wolmer & Cohen, 004; Lavi, Green & Dekel, 03; Sagi-.)Schwartz, 008 לאופר וסולומון )( מצאו במחקרן כי למרות הדמיון ברמת החשיפה האובייקטיבית של בנים ובנות, בנות דיווחו על חשיפה סובייקטיבית, קרי פרשנות אישית למידת האיום שבאירוע, גבוהה יותר לעומת הבנים. במחקר זה נשער כי משתני החשיפה ומשאבי ההתמודדות האישיותיים יתרמו להסבר תגובות הלחץ, כך שרמות חשיפה גבוהות יהיו קשורות לרמות תגובות לחץ גבוהות; לעומת זאת, ככל שמשאבי ההתמודדות האישיותיים יהיו חזקים יותר כך תגובות הלחץ ייחלשו Braun-( Braun-Lewensohn et al., ;009 Sagy, 0.)Lewensohn & כמו כן, נשער כי בעוד שדיווח החשיפה האובייקטיבית יהיה דומה בין בנים לבנות, דיווח החשיפה הסובייקטיבית בקרב בנות יהיה גבוה יותר לעומת הבנים )גרין, לביא ודקל, ;.)Braun-Lewensohn et al., 009 0

תגובות רגשיות כתוצאה מחשיפה לאירועים של אלימות פוליטית במחקרים שנעשו עד היום בקרב מתבגרים שנחשפו לאלימות פוליטית נקודתית או מתמשכת נמצאו בקרב אחוזים מסוימים של הילדים רמות מסוימות של תסמינים רגשיים שונים כגון חרדה, כעס, דיכאון, מצוקה פסיכולוגית הכוללת תסמינים פסיכוסומטיים, תגובות פוסט-טראומתיות, התנהגות תוקפנית, כעס ועוד Braun-Lewensohn et al., 00; Giacaman et al., 007; Laufer, Solomon & Levine, 00; Lavi, ( Sagy & ( פת-הורנצ'יק,.) מאידך, מחקרים רבים מלמדים על חוסן ועמידות ; Green & Dekel, 03.)Braun-Lewensohn, 009; Zeidner, 005 נראה כי אף על פי שישנם מתבגרים אשר בעקבות חשיפה לאירועי טרור סובלים מקשיים פסיכולוגיים שונים, רוב הילדים והמתבגרים מראים חוסן, מפגינים התמודדות עצמאית יעילה ואינם סובלים מבעיות רגשיות משמעותיות כתוצאה מחשיפה לאירועי טרור ומלחמה ( 009; Braun-Lewensohn, Sagy, 00; Sagy &.)Zeidner, 005 יתרה מזאת, יש המדווחים על שינויים פסיכולוגיים חיוביים אצל מתבגרים בעקבות חשיפה למלחמה וטרור, כגון הערכה גבוהה יותר של החיים, שינויים בסדרי העדיפויות, עלייה בתחושת הכוחות של הפרט, עלייה בקרבה ובאינטימיות ביחסים, שינויים חיוביים ברוחניות, עלייה בהתנהגות הפרו-חברתית, בטחון עצמי ומיטביות 00( Levine,.)Laufer & Solomon, 006; Laufer, Solomon & כדי להבין את התגובות השונות כתוצאה מחשיפה לאירועים של אלימות פוליטית יש להבין כי נטיות אישיות, רגשיות, חברתיות, ביוגרפיות ופיסיולוגיות משפיעות בצורה דיפרנציאלית על התגובות הרגשיות, ההתנהגותיות והקוגניטיביות בחשיפה לאירועי טרור )קרייטלר ועמיתיה, (. המחקר הנוכחי בוחן את התגובות הרגשיות בקרב מתבגרים שנחשפו לירי טילים במשך תקופת זמן ממושכת ומתייחס לשלושה מדדים המקובלים בספרות המחקרית כאינדיקטורים ללחץ פסיכולוגי ( & Sagy :)Antonovsky, 986 סולם מצוקה פסיכולוגית: מדד המתייחס לסימפטומים פסיכו-פיזיולוגיים )כאבי ראש, נדודי שינה, כאבי בטן, דפיקות לב והתעלפויות(. חרדה מצבית: מצב רגשי המאופיין בתחושת מתח, דאגה, חשש, אי-שקט ואי נוחות. מצב זה מלווה בתגובות פיזיולוגיות הקשורות למערכת העצבים האוטונומית ונתפס באופן הכרתי כחוויה לא נעימה ( Spielberger,.)97 כעס מצבי: מצב רגשי הכולל רגשות סובייקטיביים של מתח, מטרד, גירוי, חמה וזעם וכן עוררות של מערכת העצבים האוטונומית. עוצמתו של הכעס משתנה לאורך זמן כפונקציה של מידת התסכול הנובעת מתפיסה של אי-צדק או מחסימתה של התנהגות מכוונת למטרה )980.)Spielberger, משתנים סוציו-דמוגרפיים המסבירים את תגובות הלחץ )גיל, מגדר, מצב סוציו-אקונומי( בספרות המחקרית מתוארים מספר גורמים סוציו-דמוגרפיים כגון גיל, מגדר ורמה סוציו-אקונומית כמשתנים בעלי תרומה דיפרנציאלית על תגובות רגשיות בקרב מתבגרים במצב לחץ )לאופר וסלומון, Braun-;.)Lewensohn et al., 009; Evens & Kim, 00; Pat- Horenczyk et al., 009 03

ממצאים אמפיריים הראו כי ילדים צעירים יותר דיווחו על תסמיני מצוקה ופסיכו-פתולוגיה רבים וחריפים יותר בהשוואה לילדים בוגרים יותר. ממצאים אלו תואמים התפתחות פסיכולוגית אצל ילדים, שכן ילדים צעירים מוגבלים ביכולותיהם הקוגניטיביות והרגשיות ומשום כך גם קשה להם יותר להתמודד עם מצבי לחץ כאירועי טרור ( & Schiff Hoven et al., 00; Laor, Wolmer & Cohen, 004; Pat-Horenczyk, al.,007.)doppelt, ;006 Pat-Horenczyk et בנוגע להבדלים בין בנים לבנות, מחקרים אשר בדקו תגובות לחץ לאיום בטחוני בקרב מתבגרים החשופים לאירועי טרור ומלחמה הניבו תוצאות חד-משמעיות באשר לפגיעותן/ תגובתן של בנות לעומת בנים )כהן, עיד והבר, ; לאופר וסלומון, ; et Braun-Lewensohn al., 007, 009.)al., 009; Lavi, Green & Dekel, 03; Pat-Horenczyk et באופן ספציפי יותר, מחקרים מצביעים על כך שבנים מדווחים על יותר סימפטומים של עצבות, רגרסיה ואגרסיה ואילו בנות נוטות יותר לחוות חרדה הקשורה למלחמה ( 007; Kimhi, Braun-Lewensohn et al., 009; Shamai & Sagy ( באופן דומה, נמצא כי בנות מגיבות בעוצמה רגשית רבה יותר למצבי לחץ לעומת בנים.)Zeidner, 005 Brown, 008 &(, Braun-Lewensohn, 009 ;Jose & וגם מאפשרות לעצמן לדווח על רמת חרדה גבוהה יותר ( 007; Kimhi, Sagy & Braun-Lewensohn, 009; Lavi, Green & Dekel, 03; Shamai &.)Zeidner, 005 לעומת זאת, תסמיני החצנה )כגון התנהגות אנטי-סוציאלית, עוינות ואגרסיביות( שכיחים יותר בקרב הבנים )בראון-לבינסון, 007; Itzhaky, Braun-Lewensohn et al., 008; Even-Chen &.)Hoven et al., 00, 004; Pat- Horenczyk et al., 007, 009; Shamai & Kimhi, 007 בנוסף, מצב סוציו-אקונומי נמצא גם הוא כקשור למצוקה פסיכולוגית ודיכאון Roy-( Evens & Kim, ;00 al., 009.)Byrne et נראה שלמתבגרים ממשפחות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך יש משאבי התמודדות פסיכולוגיים מועטים יותר לצורך התמודדות עם סביבה מאתגרת, ועל כן יכולתם להתמודד ביעילות נמוכה יותר )007 al.,.)chen, ;007 Finkelstein et מספר מחקרים הצביעו על אתגרים שונים העומדים בפני מתבגרים המשתייכים למעמד סוציו-אקונומי נמוך. אתגרים אלו עשויים להתעצם בזמן מצב לחץ ( & Evens Cohen, 007, Kim (.בנוסף, ;00 מתבגרים ממשפחות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך מדווחים בדרך כלל על רמות בריאות נמוכות יותר ועל תסמינים פסיכוסומטיים רבים יותר מאשר אלו ממעמד סוציו-אקונומי גבוה.)Braun-Lewensohn & Sagy, 00; Piko & Fitzpatrick, 00( לסיכום, מטרת המחקר הנוכחי הנה הרחבת הידע והאבחנה לגבי מצבי הלחץ השונים והקשר שלהם לתגובות רגשיות ללחץ בקרב מתבגרים. בדיקה השוואתית זו נערכה על נתונים של נפילת טילים שנאספו בקרב מתבגרים המתגוררים ביישובי עוטף עזה בדרום הארץ, אשר נחשפו למצב לחץ כרוני ולמצב לחץ כרוני עם אלמנט אקוטי של נפילת טילים. מטרת המחקר היא לבדוק משאבי התמודדות אישיותיים )משאבי ההתמודדות- תחושת קוהרנטיות ותחושת תקווה( ומשתני החשיפה )חשיפה אובייקטיבית וסובייקטיבית( כמשתנים המסבירים תגובות רגשיות ללחץ )חרדה מצבית, כעס מצבי ומצוקה פסיכולוגית( נוכח החשיפה המתמשכת לנפילת טילים. לצורך כך, נבנה מודל של מיתון אשר ביקש לבחון את ההבדלים בין מצבי הלחץ. מטרתנו הייתה לבחון את תרומתם של משאבי ההתמודדות- תחושת קוהרנטיות ותקווה, ושל משתני החשיפה, חשיפה סובייקטיבית ואובייקטיבית, ומשתנים סוציו-דמוגרפיים במצבי הלחץ השונים. 00

תרשים מספר 0: מודל המחקר סוג מצב הלחץ- מצב כרוני מול מצב כרוני-אקוטי בשנים,, ו- חשיפה )אובייקטיבית וסובייקטיבית( תחושת תקווה תחושת קוהרנטיות מגדר גיל מצב סוציו-אקונומי תגובות רגשיות ללחץ )מצוקה פסיכולוגית, חרדה מצבית וכעס מצבי( השערות המחקר 0. הבדל בתרומתם של המשתנה החשיפה והמשאבים האישיותיים בהסבר התגובות הרגשיות ללחץ, בהתאם לסוג מצב הלחץ- מודל מיתון ותיווך כלומר, במצב הלחץ הכרוני-אקוטי )בשנת ( משתני החשיפה יהיו משמעותיים יותר בהסבר תגובות הלחץ. לעומת זאת, במצב הלחץ הכרוני )בשנים, ו- (, המשאבים האישיותיים, כלומר משאבי ההתמודדות )תחושת קוהרנטיות ותקווה( יהיו משמעותיים יותר בהסבר תגובות הלחץ )חרדה מצבית, כעס מצבי ומצוקה פסיכולוגית(. כלומר יימצא מודל של מיתון, שלפיו הקשר בין חשיפה, תחושת קוהרנטיות, תחושת תקווה והתגובות הרגשיות יהיה שונה במצב הכרוני-אקוטי לעומת המצב הכרוני ללא אלמנט אקוטי 009( Braun-Lewensohn,.)Sagy, 00, 005; Sagy & בנוסף, תבחן השערת תיווך, על פיה המשאבים האישיותיים מתווכים את הקשר בין חשיפה לבין התגובות הרגשיות ללחץ. 0

במודל המיתון והתיווך, ייבדקו גם הקשרים בין המשתנים סוציו-דמוגרפיים )מגדר, גיל ומצב סוציואקונומי( למשתני המחקר: א. יימצא קשר בין מעמד סוציו-אקונומי לבין תחושת הקוהרנטיות ותחושת התקווה כאשר מתבגרים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה ידווחו על תחושת קוהרנטיות ותחושת תקווה גבוהות יותר בהשוואה למתבגרים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך 997( Lundberg,.)Briggs-Phillips & Stines, 003; ב. יימצא קשר בין המשתנים מגדר, גיל ומצב סוציו-אקונומי לתגובות הרגשיות למצב הלחץ. כאשר, הבנות תדווחנה על תגובות רגשיות ללחץ גבוהות יותר Braun-( Shamai & Kimhi, ;007.)Lewensohn et al., 008; Lavi, Green & Dekel, 03; Sagy & Braun-Lewensohn, 009 המתבגרים הצעירים ידווחו על תגובות רגשיות ללחץ גבוהות יותר בהשוואה למתבגרים הבוגרים 007( Cohen,.)Pat-Horenczyk et al., 007; Yahav & ומתבגרים ממשפחות ממעמד סוציו- אקונומי נמוך ידווחו על תגובות רגשיות ללחץ גבוהות יותר לעומת המתבגרים מהמעמד הסוציו- אקונומי הגבוה 00( Kim,.)Braun-Lewensohn & Sagy, 00; Evens & 3. הבדלים בין השנים )3,34,3 ו- 3 ( במשתני המחקר )משאבים אישיותיים, משתנה החשיפה ותגובות רגשיות ללחץ(- יימצאו הבדלים בין השנים השונות במשתני המחקר השונים. במצב לחץ כרוני-אקוטי )שנת ( ידווחו המתבגרים על תחושת קוהרנטיות ותחושת תקווה נמוכה יותר בהשוואה למצב לחץ כרוני )שנים, ו- ( ( Sagy, Antonovsky, 987; Braun-Lewensohn & Sagy, 00; 00(. כמו כן, לאורך השנים תהייה עלייה בחשיפה האובייקטיבית והסובייקטיבית בקרב המתבגרים )גרין, לביא ודקל, (. בנוסף, התגובות הרגשיות ללחץ במצב כרוני-אקוטי )שנת ( יהיו גבוהות יותר לעומת המצב כרוני )שנים, ו- ( ( Sagy Pat-Horenczyk et al., ;007.)& Braun-Lewensohn, 009. מתאמים בין המשאבים האישיותיים )תחושת קוהרנטיות ותחושת תקווה( למשתנים התלויים )תגובות רגשיות ללחץ- מצוקה פסיכולוגית, חרדה מצבית וכעס מצבי(- בכל אחת מהשנים, יימצא קשר שלילי בין תחושת קוהרנטיות ותקווה לבין תגובות מצוקה פסיכולוגית, תחושת חרדה מצבית וכעס מצבי. כלומר, הן במצב לחץ כרוני והן במצב לחץ כרוני- אקוטי ככל שתחושת הקוהרנטיות תהיה חזקה יותר ותחושת התקווה גבוהה יותר, כך ידווחו המתבגרים על פחות תגובות מצוקה פסיכולוגיות, רמת חרדה וכעס ( Florell, Gilman, Dooley &.)006; Sagy & Braun-Lewensohn, 009 התלויים מתאמים בין משתני החשיפה )חשיפה אובייקטיבית וסובייקטיבית( לבין המשתנים 7. )תגובות רגשיות ללחץ- מצוקה פסיכולוגית, חרדה מצבית וכעס מצבי(- בכל אחת מהשנים, יימצא קשר חיובי בין חשיפה אובייקטיבית וחשיפה סובייקטיבית לנפילת טילים לבין תגובות מצוקה פסיכולוגית, חרדה מצבית וכעס מצבי. כלומר, ככל שהחשיפה האובייקטיבית 0

והחשיפה הסובייקטיבית תהיה גבוהה יותר, כך ידווחו המתבגרים על תגובות מצוקה פסיכולוגית, רמת חרדה וכעס גבוהות יותר )לאופר וסלומון, ; Lavi.)Braun-Lewensohn et al., ;009 קשר בין משתנים סוציו-דמוגרפיים )מגדר, גיל ומצב סוציואקונומי( למשאבים אישיותיים ומשתני החשיפה )חשיפה אובייקטיבית וחשיפה סובייקטיבית( מעבר לשנים-.5 משאבים אישיותיים: בשני מצבי הלחץ, יימצאו הבדלים בתחושת הקוהרנטיות ובתחושת התקווה בין מתבגרים ממשפחות ממעמד סוציו-אקונומי גבוה לבין מתבגרים ממשפחות ממעמד סוציו- אקונומי נמוך. כאשר מתבגרים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה ידווחו על תחושת קוהרנטיות ותחושת תקווה גבוהות יותר בהשוואה למתבגרים ממעמד סוציו-אקונומי נמוך ( Stines, Briggs-Phillips & Lundberg, 997 ;003(. לא יימצאו הבדלים בתחושת הקוהרנטיות ובתחושת התקווה בין קבוצות המגדר והגיל 003( al.,.)marsh et al., 007; Snyder et משתני החשיפה: בשני מצב הלחץ, יימצאו הבדלים בדיווח החשיפה הסובייקטיבית בין המתבגרים בקבוצות הסוציו-אקונומיות השונות. כך שמתבגרים ממשפחות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך ידווחו על חשיפה סובייקטיבית גבוהה יותר בהשוואה למתבגרים ממעמד סוציו-אקונומי גבוה ( & Evans.)Kim, 00 כמו כן, יימצאו הבדלים בדיווח החשיפה הסובייקטיבית בין בנים לבנות, כאשר הבנות תדווחנה על חשיפה סובייקטיבית גבוהה יותר בהשוואה לבנים )לאופר וסולומון, ; גרין, לביא ודקל, (. בשני מצבי הלחץ, לא יימצאו הבדלים בדיווח החשיפה האובייקטיבית כתלות במשתנים הדמוגרפיים. קשר בין משתנים סוציו-דמוגרפיים )מגדר, גיל ומצב סוציואקונומי( למשתנים התלויים )תגובות רגשיות ללחץ- מצוקה פסיכולוגית, חרדה מצבית וכעס מצבי(, מעבר לשנים-. בשני מצבי הלחץ, יימצאו הבדלי מגדר וגיל והבדלים על פי מצב סוציו-אקונומי בתגובות הרגשיות למצב הלחץ. כאשר, הבנות תדווחנה על תגובות מצוקה פסיכולוגיות ורמת חרדה גבוהות, בעוד הבנים ידווחו על רמת כעס גבוהה יותר ( 008; al., Shamai & Kimhi, 007; Braun-Lewensohn et Braun-Lewensohn, 009.)Lavi, Green & Dekel, 03; Sagy & בנוסף, המתבגרים הצעירים ידווחו על תגובות מצוקה פסיכולוגית, רמת חרדה וכעס גבוהות יותר בהשוואה למתבגרים הבוגרים 007( Cohen,.)Pat-Horenczyk et al., 007; Yahav & מתבגרים ממשפחות ממעמד סוציו- אקונומי נמוך ידווחו על תגובות מצוקה פסיכולוגית, רמת חרדה וכעס גבוהות יותר לעומת המתבגרים מהמעמד הסוציו-אקונומי הגבוה 00( Kim,.)Braun-Lewensohn & Sagy, 00; Evens & 0

שיטה תיאורי המדגמים: שנת 3: נתוני המחקר נאספו בחודש אוגוסט, במהלך מלחמת לבנון השנייה. השאלונים הועברו למתבגרים החיים ביישובי הדרום. מתבגרים השיבו לשאלונים. גיל המתבגרים נע בין 5.46=M -, =n(. )83 ו-.% הן בנות =n(, )3 מהמשיבים על השאלונים הם בנים.%.SD=.55 שנת 34: נתוני המחקר נאספו במהלך חודשים פברואר-מאי. השאלונים הועברו למתבגרים החיים ביישובי הדרום. מתבגרים השיבו לשאלונים. גיל המתבגרים נע בין SD=.55 -,,5.4=M..% מהמשיבים על השאלונים הם בנים ) =n(, ו-.% הן בנות )43 =n(. שנת 3: נתוני המחקר נאספו בחודשים ינואר-יוני. השאלונים הועברו למתבגרים החיים ביישובי הדרום. מתבגרים השיבו לשאלונים. גיל המתבגרים נע בין SD=.76 -,,5.59=M..% מהמשיבים על השאלונים הם בנים )40 =n( ו-.% הן בנות )99 =n(. שנת 3: נתוני המחקר נאספו בחודשים דצמבר וינואר, במהלך מבצע 'עופרת יצוקה'. השאלונים הועברו למתבגרים החיים ביישובי הדרום. מתבגרים השיבו על השאלונים. גיל המתבגרים נע בין -, =n(. )39 ו-.% הן בנות =n(, )43 מהמשיבים על השאלונים הם בנים.%,4.9=M. SD=.48 סך כל המשתתפים במחקר הנו מתבגרים. מתבגרים אלו מתגוררים ביישובי הדרום, והם היו חשופים לירי טילים במהלך השנים -. מתוך סך המשתתפים, % מהם ילידי הארץ. מרבית העולים החדשים ).%( הנם ילידי מזרח אירופה. יתר המשתתפים במחקר נולדו במערב אירופה, ארה"ב, דרום אמריקה, דרום אפריקה, צפון אפריקה ומזרח תיכון. תהליך: המחקר הנוכחי הנו מחקר רוחב חוזר )008 al.,.)gelkopf et הנתונים נאספו באמצעות שאלונים אנונימיים שמולאו באופן עצמי. השאלונים הועברו לנבדקים במהלך השנים - )אוגוסט, פברואר-מאי, ינואר-יוני, דצמבר -ינואר (. השאלונים חולקו במהלך השנים הללו, בזמן נפילת טילים ביישובי הדרום. עריכת המחקר לוותה בקשיים רבים, בעיקר במהלך מבצע 'עופרת יצוקה', שכן ההסלמה הביטחונית הקשתה על מציאת נבדקים בעת ההיא. קבלת השאלונים המלאים מהנבדקים לאחר מבצע 'עופרת יצוקה' הוגבלה בזמן של עשרה ימים, וזאת כדי לקבל מידע על הרגשותיהם בזמן מצב הלחץ הכרוני-אקוטי. עוזרי המחקר, מתבגרים, הגיעו מרקעים שונים של אזורי מגורים, מצב סוציו-אקונומי וגיל. בטרם יציאתם להפצת השאלונים בקרב חבריהם עברו הדרכה מקיפה אשר כללה את אופן הפנייה להורי הנבדקים, תוכן השאלון, הוראות המילוי וההפסקה של השאלון. בטרם הועברו השאלונים לנבדקים, הלכו עוזרי המחקר לבתי הנבדקים וביקשו בע"פ את אישורם של ההורים להשתתפות במחקר. במידה וההורים לא הסכימו, הנבדק לא מילא שאלון. לאחר קבלת היתר מההורים, השאלונים הופצו בבתי המשתתפים, במרכזי נוער ובפעילויות של תנועות נוער תוך מתן הנחיות כלליות והסברים לגבי מילוי השאלונים, האפשרות להפסיק מילוי השאלון 0